טיפול עפ״י גישת CBT

האם אי פעם עצרתם לחשוב מדוע אתם מגיבים באופן מסוים למקרים דומים?

לדוגמה: מדוע אני תמיד מרגיש לחץ שאני נדרש לתפקד מול קהל? מדוע אני מרגיש צורך לברוח מעימותים? מדוע אני מרגיש מאושר כאשר אני מקבל משוב חיובי? מדוע אני מרגיש אאוטסיידר במצבים חברתיים?

אנו נוטים לייחס התנהגויות או דרכי מחשבה לאישיות שלנו. אני שומעת רבות אמירות כגון "אני טיפוס חרדתי" "מאז ומתמיד הייתי לא מאושר… זה כנראה האופי שלי…", למעשה, התפקוד שלנו, התחושות שלנו והקשיים שלנו תלויים בהרבה מקרים בדפוסי התנהגות ומחשבות (קוגניציות) שסיגלנו לאורך חיינו. טמפרמנט או אופי אכן חשובים, אך אנשים עם אופי שונה יכולים לסבול מקשיים דומים.

 

תגובותינו אינן אקראיות ונקבעות למעשה ע"י קוגניציות- תפיסות עולם ואמונות - ודפוסי התנהגות שפיתחנו לאורך חיינו. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מתייחסת לאותם דפוסים שמכתיבים את התנהגותנו, ספציפית לאלו שעשויים להפריע לתפקודינו. הגישה שואפת לשנות דפוסים אשר מגבילים את תפקודינו, ולייצר דפוסים חלופיים ומועילים יותר. אם ניקח את המחשב כאנלוגיה למוח שלנו, לאורך חיינו אנו יוצרים "קיצורי דרך" רבים על הדסקטופ שלנו. כל קיצור דרך כזה, מייצג קובץ של אמונות שפיתחנו דרך חוויות, למידה, סביבה וכדומה. בכל פעם שאנו נתקלים במצב מסויים המוח שלנו מזהה את הקיצור המתאים, מפעיל אותו ובאופן אוטומטי אנו מתנהגים בהתאם.

 

באופן כללי, קיצורי דרך אלו חיוניים לנו. כבני אדם, לא היינו מתפתחים לולא יכולותינו לעבד מצבים וללמוד מהם. היינו חווים כל מצב כאילו בפעם הראשונה ואז תפקודנו היה מסורבל ואטי. אבל במקרים מסוימים, קיצורי הדרך שיצרנו, בייחוד כאלו שנוצרו תחת לחץ, פחד או רגש עצום, למעשה תוקעים אותנו ומונעים מאיתנו לתפקד במיטבנו. לדוגמה, נניח ומישהו חווה קושי חברתי או דחייה בחייו, הוא עשוי לייצר קיצור דרך שמכיל בתוכו אמונה של חוסר אמון באנשים, ציפייה לדחייה והתנהגות של הימנעות ממצבים חברתיים. בכל פעם שהוא נתקל במצב חברתי, אותו קיצור דרך מופעל, וכאשר הוא מתנהג בהתאם אותו קיצור דרך נשאר רלוונטי. בעצם קיצורי דרך משמרים אותנו בדפוסים קבועים אשר מונעים מאיתנו מלאמת אותם או לייצר חוויה מתקנת. שינוי התנהגותי מאפשר לנו לבחון את דפוסי המחשבה, ובהמשך לייצר קיצורי דרך חדשים, יעילים יותר, אשר מעלים את תפקודינו ושביעות רצוננו.

 

לפי גישה זאת אפשר למפות את התנהלותנו במגוון תחומי חיים: חברתי, תעסוקתי, זוגי, ולייצר דפוסים אשר יניבו חוויות מוצלחות יותר. כמו שיצרנו קיצור דרך מסוים, אפשר לייצר קיצור חדש. בהמשך לאנלוגיה, אולי השתמשנו שנים רבות באקספלורר, אבל אם ננסה את גוגל כרום, ונתחיל להשמישו באופן קבוע, עם הזמן הקיצור של האקספלרור יהפוך לחסר משמעות וכנראה ימצא את דרכו לסל המחזור.

 

השילוב בין ההתמקדות בקוגניציה מצד אחד והתנהגות מצד שני, מאפשרת זיהוי והבנת התהליכים האחראים לקשיים. זיהוי המחשבות וההתנהגויות מנחה את הטיפול הפסיכולוגי בצורה ממוקדת ותכליתית, ומניב את השינוי בתפקוד הרגשי והמעשי. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית יעילה להתמודדות עם מגוון קשיים פסיכולוגיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל במקרים של חרדות ספציפיות כגון פוביות, חרדות נרחבות כגון חרדה בריאותית או חברתית, טורדנות, ואף לפתרון בעיות בינאישיות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי במהותו מכוון-מטרות, ומטרות אלו מדידות. בתחילת טיפול המטפל מזהה ומגדיר את הבעיה עפ"י קריטריונים מדידים, ובהמשך הצלחת הטיפול נעמדת באותם קריטריונים. באופן זה הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מוכיחה את יעילותה במחקרים אשר בוחנים את יעילותם של גישות טיפוליות בהפחתת תסמיני מצוקה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי שם דגש על תפיסותיו והתנהלותו של המטופל. מטפל ומטופל עובדים בשיתוף פעולה במטרה לזהות ולשנות דפוסי התנהגות ומחשבה שאינם אדפטיביים. אחד ממעלותיה של הגישה היא פיתוח של כלים להתמודדות אשר נותרים עם המטופל בתום הטיפול. כלים אלו עשויים לעזור למטופל בעתיד עם קשיים אחרים, ולמנוע מקשיים להתפתח להפרעות ממשיות.

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול ממוקד וקצר מועד אשר נועד להפחית מצוקה נפשית. הטיפול, כמו ששמו מרמז, מתמקד בהתנהגות יומיומית, ובקוגניציות שהן מחשבות, תפיסות, אמונות והחלטות. לרוב שאנו נקלעים למצב של מצוקה, ישנם דפוסי התנהגות ומחשבה שמסבירים כיצד מצוקה זו נוצרה, ומה משמר אותה.

צרו קשר

ד״ר עירית לוי | פסיכולוגי קלינית

טלפון: 054-2144433

 

אימייל: irit@iritcbt.co.il

© 2017 כל הזכויות שמורות לד״ר עירית לוי