חרדה חברתית הינה מהפוביות המורכבות ומגבילות ביותר. לאדם הסובל מפוביה חברתית, כל אינטראקציה עם אדם מעבר למעגל המצומצם שלו הינה מקור לחרדה: מביקור אצל הרופא ועד קניות בסופר, מאירועים משפחתיים ועד לראיון עבודה. כל מצב שבו אותו אדם צריך לשוחח עם אדם נוסף, שאינו חלק מהמעגל המוכר (בדרך כלל מעגל זה מורכב מהמשפחה מצומצמת ואולי חבר או שניים) הופך למצב מאיים וקשה מנשוא.
אנשים אלו חווים תסמיני חרדה נפוצים כגון דפיקות לב מואצות, הזעה והסמקה ולעתים אף תחושה של פעילות מוגברת של מערכת העיכול שמגבירה את החשש עוד יותר שמא יביכו את עצמם. החרדה מתגברת ומתעצמת ככל שאותו אדם מצמצם את האינטראקציות שלו עם אחרים, ורבים מאלו הסובלים מחרדה חברתית מתארים תחושת בדידות, ואף החמצה בחיים. באופן פרדוקסלי, אנשים החרדים חברתית נתפשים כמתנשאים ע"י אלו שאינם מכירים אותם, ודחייתם מעצימה עוד יותר את תחושות הבדידות, החשש והייאוש שהם חווים. חרדה חברתית מורכבת יותר לטיפול, מכיוון שאינטראקציה בין-אישית טומנת בתוכה מרכיבים רבים ומגוונים, ומספר המצבים שבהם החרדה מופיעה הוא כמעט אינסופי.
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מאפשרת שינוי של המחשבות וההתנהגויות האחריות ליצירת החרדה ושימורה. דרך ייעוץ אישי, המתואם לצרכיו וחששותיו של החרד חברתית, ניתן לייצר דפוסים חדשים של התמודדות מוצלחת ותפקוד מספק יותר. למרות שאוריינטציה חברתית היא אישיותית בחלקה, ניתן להגיע לתוצאות המאפשרות יצירת קשרים חברתיים, ואף זוגיים, ויכולת להתמודד ולתפקד במערכות לימודיות או תעסוקתיות.
Comments